#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד אומר הש&quot;ץ עננו בתענית ציבור?	"אומר עננו בין גואל לרופא [דכתיב ה&#x27; צורי וגואלי וסמיך ליה יענך ה&#x27; (ב&quot;י בשם ארחות חיים, מ&quot;ב ס&quot;ק א&#x27;)], והמחבר כתב דחותם העונה לעמו ישראל בעת צרה, אבל נוהגין לחתום העונה בעת צרה (מג&quot;א ס&quot;ק א&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ב&#x27;), והערוה&quot;ש (סעי&#x27; א&#x27;) כתב דראוי להגיה הסידורים כהשו&quot;ע דהרי חותמין בישראל בברכת גואל ובברכת רופא א&quot;כ למה לא יאמרו ישראל נמי בברכה זו {וי&quot;ל דיש טעם מיוחד להזכיר ישראל בברכת גואל הוא מיוחד לכלל ישראל בין האומות וברכת רופא כנגד ברית מילה וכמ&quot;ש במגילה (י&quot;ז) אבל ברכת עננו אין טעם שיהיה מיוחד לישראל}"	סימן תקסו סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הקריאה על התענית בשחרית?	"הטור הביא מנהג ביום ב&#x27; וה&#x27; קורין פרשה השבוע [ובמנחה קורין ויחל] א&quot;נ קורין ב&#x27; עליות לפרשה השבוע והשלישי קורין ויחל, ורב עמרם גאון נהג לקרות ויחל רק בד&#x27; צומות [חוץ מט&#x27; באב שקורין כי תוליד בנים ומפטירין אסוף אסיפם (מ&quot;ב ס&quot;ק ג&#x27;)], אבל נוהגין כרב שר שלום שקורין ויחל בכל תעניות בכל ימות השבוע, והוסיף הערוה&quot;ש (סעי&#x27; ב&#x27;) ע&quot;פ הרמב&quot;ם דהא דאמרינן בגמ&#x27; (סוף מגילה) דקורין ברכות וקללות בתענית היינו כשגוזרין תענית על הציבור מחמת צרות ודבר וכו&#x27; שמזהירין אותם לעשות תשובה משא&quot;כ בתעניתים שעל העבר ורובן על החורבן קורין ויחל לרמז כמו שכיפר הקב&quot;ה על חטא העגל ונתן לנו לוחות שניות כן אנו מקוים שיבנה לנו בית המקדש במהרה בימינו, אכן עי&#x27; מש&quot;כ בסמוך (סעי&#x27; ב&#x27;) דהרמ&quot;א ס&quot;ל דקורין ויחל רק בתעניות הקבועין"	סימן תקסו סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בתענית ציבור על ר&quot;ח?	"הירושלמי ס&quot;ל שקורין ויחל אבל אנן קיי&quot;ל שקורין פרשת ר&quot;ח, אמנם בדיעבד אם קרא של ר&quot;ח אין מחזירין אותו שהגר&quot;א ס&quot;ל דאפי&#x27; לכתחילה יש לנהוג כהירושלמי (רמ&quot;א, מ&quot;ב ס&quot;ק ו&#x27;, שעה&quot;צ ס&quot;ק ז&#x27;), ומ&quot;מ יקרא הרביעי פרשת מוסף דר&quot;ח (כה&quot;ח ס&quot;ק י&quot;ד)"	סימן תקסו סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במנחה?	"קורין ויחל ומפטירין דרשו ה&#x27; (רמ&quot;א), וביאר הערוה&quot;ש (סעי&#x27; ג&#x27;) דאמרינן בתענית (י&quot;ב ע&quot;ב) דבתענית ציבור מתוודים בסוף היום [וספרדים אין מפטירין במנחה אלא בט&#x27; באב]"	סימן תקסו סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בתענית במנחה ערב שבת?	"קורין ויחל בשחרית ומנחה, וגם אומרים עננו (מ&quot;ב ס&quot;ק ה&#x27;)"	סימן תקסו סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הזמן לקריאת התורה במנחה?	"חידש המנח&quot;י (ח&quot;ו סי&#x27; נ&quot;ג) דבשעת הדחק אפשר לקרות בתורה מיד אחר חצות דמבואר בגמ&#x27; דזהו הזמן מעיקר הדין וכמ&quot;ש לקמן ס&quot;ס תקע&quot;ו, ורק צריך ליזהר שלא להתפלל שמ&quot;ע קודם שש וחצי {וחידש הוא דכפשוטו ליכא חילוק בין קריאת התורה ושמ&quot;ע דשניהם צריכים להיות כשהוא ודאי אחר חצות וזהו לאחר חצי שעה (ר&quot;י באק)}"	סימן תקסו סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מדוע הבעל קורא חוזר ואומר הפסוקים שוב מחרון וי&quot;ג מדות [וסלחת (דרכ&quot;מ סי&#x27; תקע&quot;ט ס&quot;ק א&#x27;)], הרי כל הקהל אמרו פסוקים אלו מעצמן?"	"1) הספר חסידים (סי&#x27; ר&quot;נ) תי&#x27; שהקהל אמרו פסוקים אלו דרך בקשה (מג&quot;א ס&quot;ק ב&#x27;)&lt;br&gt;2) התרוה&quot;ד (סי&#x27; כ&quot;ד, חדשות סי&#x27; כ&quot;ח) תי&#x27; מפני שאמרו הפסוקים בעל פה (מג&quot;א שם)"	סימן תקסו סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם העולה לתורה קורא פסוקים אלו עם הקהל או עם הבעל קורא?	"מבואר ממ&quot;ב (ס&quot;ק ג&#x27;) דקורא עם הבעל קורא, ועוד מזהיר המ&quot;ב שהבעל קורא ימתין עד שיסיימו כולם ואח&quot;כ יתחיל לקרות כדי שישמעו כולם מהתורה"	סימן תקסו סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במנחה אם מתפללין היכא קדושה?	"כתב המג&quot;א (סי&#x27; רל&quot;ב ס&quot;ק ב&#x27;) שהש&quot;ץ אומר ברכת עננו בקול רם ואח&quot;כ ממשיכים הציבור בתפילת לחש, אבל הביה&quot;ל (שם ד&quot;ה הש&quot;ץ) כתב דנוהגין שהש&quot;ץ אינו אומר בקול אלא עד הקל הקדוש וא&quot;כ יאמר עננו בשומע תפילה"	סימן תקסו סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כשגזרו תענית ציבור מחמת צרה שלא תבא, האם אומרים עננו וקריאת ויחל?	"היה מנהג ראשונים שאמרו עננו וקריאת ויחל, ותמהו עליהם רבינו יואל [אביו של הראבי&quot;ה] ורבינו שמשון הרי אמרינן בגמ&#x27; דאנשי נינוה חשיבי כיחידים לענין שאלת מטר, והרא&quot;ש מיישב המנהג דשאני התם שלא רצו לשנות המטבע דשמונה עשרה, וכן פסק המחבר, ומיהו כתב הרמ&quot;א דאין דוחין הקריאה של ב&#x27; וה&#x27; בשחרית [ואפ&quot;ה הש&quot;ץ אומר עננו בין גואל לרופא (מ&quot;ב ס&quot;ק ט&#x27;)], אבל המלבושי יו&quot;ט והגר&quot;א ס&quot;ל כרב שר שלום דאפי&#x27; תענית זו דוחה קריאה ב&#x27; וה&#x27;, והכריע המ&quot;ב (ס&quot;ק ח&#x27;) דלכתחילה יש לנהוג כהרמ&quot;א אבל בדיעבד אם התחילו לקרות ויחל אין לחזור"	סימן תקסו סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין 1) בתענית בה&quot;ב 2) תענית כ&#x27; סיון?"	"1) הראב&quot;ד היה מפקפק גם על זה שיהא כתענית של יחידים, וה&quot;נ מיישב הרא&quot;ש דהוי תענית ציבור, והכא קיי&quot;ל דהוי כתענית ציבור לגמרי שקבעו בה&quot;ב בכל הארצות ורק מיעוט אין מתענים ואפי&#x27; בב&#x27; וה&#x27; קורין ויחל (רמ&quot;א, מ&quot;ב ס&quot;ק י&#x27;), אכן כתב המ&quot;ב שהיום אינו קבוע כ&quot;כ שמתענים רק יחידים וקורין פרשת השבוע בשחרית ב&#x27; וה&#x27; {ודוקא אם יש עשרה שקבלו התענית מאתמול} 2) כתב הט&quot;ז (ס&quot;ק ג&#x27;) שתענית זו קבוע אפי&#x27; יותר מבה&quot;ב וקורין ויחל אפי&#x27; בב&#x27; וה&#x27;, אבל כתב המ&quot;ב (ס&quot;ק י&#x27;) דה&quot;נ היום אינו קבוע כ&quot;כ וקורין פרשת השבוע בשחרית ב&#x27; וה&#x27;"	סימן תקסו סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין אם חל כ&#x27; סיון בערב שבת?"	"נוהגין שאין משלימין התענית, וצ&quot;ע לגבי קריאת התורה במנחה וגם לגבי עננו (פמ&quot;ג מש&quot;ז ס&quot;ק ג&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק י&#x27;) {וצ&quot;ב דממ&quot;נ, יחיד יכול לומר עננו אפי&#x27; כשאינו משלים וש&quot;ץ אינו יכול לומר עננו וגם פשוט דאין קורין בתורה, וי&quot;ל דשאני הכא שהם מקבלים שבת בסוף התענית ואפשר שנחשב כאילו השלימו התענית}"	סימן תקסו סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם שייך גזירת תענית בלא קריאת התורה?	"כתב המג&quot;א (ס&quot;ק ג&#x27;) בשם חידושי האגודה דלפעמים גזרו תענית לומר סליחות ולא קריאת התורה כגון ערב ר&quot;ה"	סימן תקסו סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בתענית לשם תשובה?	"המרדכי ישן ס&quot;ל דזהו כתענית של הרבה יחידים ואין אומרים עננו ואין קורין בתורה כלל, אבל הרא&quot;ש ס&quot;ל דה&quot;נ נחשב כתענית ציבור [אבל אינו דוחה קריאת ב&#x27; וה&#x27; בשחרית (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;א)], והמחבר אינו מכריע ביניהם, וממ&quot;ב (ס&quot;ק י&quot;ב) משמע דמספק הש&quot;ץ לא יאמר עננו ולא יקרא בתורה"	סימן תקסו סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין ביוה&quot;כ קטן?	"זהו כתענית לשם תשובה ותלוי בב&#x27; מנהגים הנ&quot;ל, והמ&quot;ב (ס&quot;ק י&quot;ב) הביא עוד מנהג לומר עננו ולקרות בתורה רק במנחה ולא בשחרית [מפני שבמנחה מרבין בסליחות ווידויים], וכתב המ&quot;ב דאין למחות ביד המקילין אבל במקום שאין מנהג לא יאמר עננו ולא יקרא התורה כלל, וכן דייק המג&quot;א (ס&quot;ק ד&#x27;) מספר חסידים (סי&#x27; רכ&quot;ז) [והמג&quot;א הביא מעשה שגזרו תענית על הציבור מפני שחלם אחד שיתענו כל הקהל], והערוה&quot;ש (סעי&#x27; ו&#x27;) משמע דאם יש עשרה מתענין אומרים עננו וקוראין בתורה"	סימן תקסו סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין 1) ביארצייט של צדיקים 2) תענית בכורות 3) תענית של החברא קדישא?	"1) [כגון ז&#x27; אדר] אפי&#x27; אם יש עשרה מתענים אין אומרים עננו וקריאת התורה (שערי אפרים, ביה&quot;ל ד&quot;ה ויש) 2) ה&quot;נ אין אומרים עננו וקריאת התורה (שם) 3) השערי אפרים ס&quot;ל דה&quot;נ אין אומרים עננו וקריאת התורה, אבל הביה&quot;ל (ד&quot;ה ויש) הביא דיש נוהגין לקרות בתורה אבל אין דוחין קריאת השבוע בב&#x27; וה&#x27; בשחרית {וגם אומרים עננו}, וכן נקט הערוה&quot;ש (סעי&#x27; ו&#x27;) דהוי כתענית שנקבע בציבור וקורין בתורה"	סימן תקסו סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך ליתן צדקה ביום התענית?	"איתא בברכות (ו&#x27; ע&quot;ב) אגרא דתעניתא צדקתא, ויש נוהגין לשער כמה היה אוכל ביום התענית ויתן לעני בערב, ויש מכריזין שיתן כופר נפש, ובכל אופן לא יעשה כן בחזרת הש&quot;ץ שלא לבלבל דעתו דצריך לשמוע להש&quot;ץ (פמ&quot;ג מש&quot;ז ס&quot;ק ג&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ב)"	סימן תקסו סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כמה צריכים להתענות כדי שהש&quot;ץ יאמר עננו?	"כדי לקבוע ברכה בפנ&quot;ע בחזרת הש&quot;ץ צריך עשרה שמתענין באותה בית הכנסת, ואם ליכא עשרה [אפי&#x27; אם רק אחד אינו משלים (מג&quot;א ס&quot;ק ה&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ט&quot;ו) או אחד שלא קיבל התענית מבעוד יום (שעה&quot;צ ס&quot;ק י&quot;ז) או אחד התפלל כבר (כה&quot;ח ס&quot;ק ל&quot;א)] הפמ&quot;ג (א&quot;א ס&quot;ק ה&#x27;) מסתפק אם אומרה בשומע תפילה אבל פשוט להשואל בתשובת הרשב&quot;א (ח&quot;א סי&#x27; פ&quot;א) שאומרה בשומע תפילה, וכן נקט המ&quot;ב (ס&quot;ק י&quot;ג) {וצ&quot;ב מאי שנא מביה&quot;ל (ריש סימן תקס&quot;ב) דהביא פמ&quot;ג דפשוט דש&quot;ץ אינו אומרה בשומע תפילה כשאינו משלים התענית}"	סימן תקסו סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין לגבי קריאת התורה?	"בזמן דליכא חשש ברכה לבטלה אפי&#x27; כשקורין מויחל [כגון בשחרית יום ב&#x27; וה&#x27; דיש תקנת עזרא {ומשה} לקרות בתורה] לכו&quot;ע סגי ברוב מתענין [לא&quot;ר ופמ&quot;ג שש, והשע&quot;ת (ס&quot;ק ד&#x27;) מצדד דצריך שבעה דהוי רובא דמינכר] [ואם ליכא רוב מתענין קורא פרשת השבוע (אג&quot;מ או&quot;ח ח&quot;ד סי&#x27; קי&quot;ג)], אבל בזמן דאיכא חשש ברכה לבטלה [שחרית בשאר ימים או במנחה] כתבו הא&quot;ר ופמ&quot;ג דצריך עשרה מתענין אבל השע&quot;ת (ס&quot;ק ד&#x27;) כתב דבד&#x27; צומות דהוו מדברי קבלה סגי ברוב מתענין [והוא ס&quot;ל דהיינו רובא דמינכר] (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ד), והערוה&quot;ש (סעי&#x27; ז&#x27;) מקיל יותר דבד&#x27; צומות [ותענית אסתר] סגי במקצת מתענין והמה יעלו לתורה ויתפללו עננו {בחזרת הש&quot;ץ}, ולמעשה פסק האג&quot;מ (או&quot;ח ח&quot;ד סי&#x27; קי&quot;ג) דסגי ברוב מתענין [בד&#x27; צומות]"	סימן תקסו סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מרבין סליחות באמצע שמ&quot;ע?	"הטור הביא מגאונים שיכול להרבות בסליחות באמצע ברכת סלח לנו [ואחר התפילה יכול להתחיל ולומר היאך שירצה], אבל הב&quot;י הביא מתוס&#x27; ע&quot;ז (ח&#x27; ע&quot;א) דיחיד לא ירבה כ&quot;כ באמצע הברכות אלא בסוף שמ&quot;ע אבל בציבור יכול להאריך אפי&#x27; באמצע. להלכה, המחבר הביא השתי מנהגים אם להאריך באמצע סלח לנו או אחר שמ&quot;ע והכריע כהנוהגין להאריך אחר שמ&quot;ע, וכן פסק המ&quot;ב (ס&quot;ק י&quot;ז)"	סימן תקסו סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מי שנוהג לומר הסליחות באמצע הברכה, מה הדין אם שכח לאומרם עד אחר שגמר הברכה?	"לא יאמר הסליחות בין הברכות אלא לאחר שמ&quot;ע (מג&quot;א ס&quot;ק ו&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ט&quot;ז)"	סימן תקסו סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מתי ראוי לומר קל רחום שמך?	"אין זה מענין סליחות עון ולכו&quot;ע יאמרה אחר שמ&quot;ע (מג&quot;א ס&quot;ק ו&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ט&quot;ז)"	סימן תקסו סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בש&quot;ץ שאינו מתענה?	"הטור הביא מרב נתן שאינו יכול להיות ש&quot;ץ [וכ&quot;כ הב&quot;י בשם האבודרהם וכל בו], והשיג עליו הטור דאם ליכא ש&quot;ץ אחר יכול להיות ש&quot;ץ שהרי אינו אומר ביום תעניתי אלא ביום התענית הזה. להלכה, המחבר פסק כרוב ראשונים דאינו יכול להיות ש&quot;ץ, אבל כתב המג&quot;א (ס&quot;ק ז&#x27;) דאם ליכא אחר יכול להיות הש&quot;ץ אבל יאמר עננו בשומע תפילה ויאמר ביום צום תענית הזה (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ח) [דלא כחיי&quot;א דס&quot;ל דאומר עננו בין גואל לרופא (שעה&quot;צ ס&quot;ק י&quot;ח), ודלא כהט&quot;ז דס&quot;ל דעדיף שלא יתפלל כלל (שעה&quot;צ ס&quot;ק י&quot;ט)], והערוה&quot;ש (סעי&#x27; י&#x27;) ס&quot;ל דבתענית ציבור הקבועים יכול לומר צום תעניתנו כיון שהוא כלול כל ישראל "	סימן תקסו סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם קורין בתורה מי שאינו מתענה 1) לכתחילה 2) בדיעבד?	"1) המהרי&quot;ק כתב דרק קורין לתורה מי שמתענה, אבל כתב המג&quot;א (ס&quot;ק ח&#x27;) דזהו דוקא בקריאה שבאה מחמת תענית [כגון שחרית אגד&quot;ו ומנחה] אבל בשחרית ביום ב&#x27; וה&#x27; מותר לקרות אפי&#x27; מי שאינו מתענה, אכן הא&quot;ר ומאמ&quot;ר מפקפקין בו וס&quot;ל דאפ&quot;ה ראוי לקרות רק מי שמתענה (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ט) 2) בשחרית ב&#x27; וה&#x27; בודאי עולה (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ט), בשחרית אגד&quot;ו ומנחה הב&quot;ח ס&quot;ל שיעלה אבל הב&quot;י (סי&#x27; קל&quot;ה) ס&quot;ל שלא יעלה, והמג&quot;א (ס&quot;ק ח&#x27;) משמע דס&quot;ל כהב&quot;ח דליכא חשש ברכה לבטלה שהברכה הוא לכבוד הציבור, אבל הט&quot;ז (ס&quot;ק ז&#x27;) ס&quot;ל כהב&quot;י שיש חשש ברכה לבטלה, ועל כן מייעץ המ&quot;ב (ס&quot;ק כ&quot;א) שלא יהיה בביהכ&quot;נ כדי שלא יקראוהו לעלות, ובמקום חילול ה&#x27; [כגון ת&quot;ח שאירע אונס ואינו מתענה] יוכל לסמוך בשעת הדחק על המקילין ויעלה, והערוה&quot;ש (סעי&#x27; י&quot;א) מקיל בכל תענית ציבור הקבועים שאפי&#x27; מי שאינו מתענה מותר לעלות שיום זה חייב בקריאת התורה [ועי&#x27; בבאה&quot;ט (ס&quot;ק ז&#x27;) דכתב דמח&#x27; זה נמי שייך אם בן א&quot;י יכול לעלות ביו&quot;ט שני]"	סימן תקסו סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בכהן שאינו מתענה 1) וליכא כהן אחר 2) ואיכא כהן אחר?	"1) בד&#x27; צומות צריך לצאת כדי שלא יאמרו שהוא פגום, ואם אינו יוצא חידש החיי&quot;א שצריך לקרותו (שעה&quot;צ ס&quot;ק כ&quot;ג) אבל משאר הפוסקים משמע דקורא ישראל לעלות. בבה&quot;ב לכתחילה יצא אבל אם אינו רוצה לצאת אין לחוש לפגם כשקורא ישראל לעלות דהכל יודעים שיש בני אדם שאין רגילין להתענות (מג&quot;א ס&quot;ק ט&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;א) 2) א&quot;צ לצאת אלא יאמר לגבאי שלא יקראוהו לעלות (מג&quot;א ס&quot;ק ט&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;א)"	סימן תקסו סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם עכשיו הוא מתענה אבל דעתו שלא להשלים?	"דינו כמי שאינו מתענה (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&#x27;)"	סימן תקסו סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם עלה כהן שאינו מתענה, מה הדין לגבי הלוי?	"רע&quot;א ס&quot;ל דצריך לקרות לוי אפי&#x27; אם אינו מתענה ולא יקרא ישראל המתענה משום חשש פגם כהן (ערוה&quot;ש סעי&#x27; י&quot;א), ואם ליכא לוי יעלה הכהן גם במקום לוי"	סימן תקסו סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין לגבי 1) הבעל קורא 2) הגבהה וגלילה והוצאה והכנסה?	"1) לכתחילה יתענה (שערי רחמים על שערי אפרים ש&quot;ח ס&quot;ק ס&quot;ד) 2) חידש הערוה&quot;ש (סי&#x27; קל&quot;ה סעי&#x27; י&quot;ד) דלא יכבד מי שאינו מתענה, אבל המטה אפרים (סי&#x27; תר&quot;ב סעי&#x27; ט&quot;ו) מקיל"	סימן תקסו סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כמה צריכים לעמוד אצל הש&quot;ץ בתענית ציבור?	"ילפינן מאהרן וחור שעמדו אצל משה שצריך שנים אצל הש&quot;ץ בשעת סליחות, וכתבו תוס&#x27; (ב&quot;מ פ&quot;ו ע&quot;א) דכן מצינו בר&#x27; חייא ובניו"	סימן תקסו סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מדוע אין נוהגין כן בזמנינו [רק ביוה&quot;כ בשעת כל נדרי]?	"1) תי&#x27; המג&quot;א (ס&quot;ק י&#x27;) משום דקיי&quot;ל אין תענית ציבור בבבל, וביאר הערוה&quot;ש (סעי&#x27; י&quot;ב) דהיינו תענית ציבור גמור שמפסיקין מבעוד יום ויש בו כל חומרי תענית ציבור&lt;br&gt;2) ועוד תי&#x27; המג&quot;א דעכשיו כולם אומרים הסליחות עם הש&quot;ץ (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ב)"	סימן תקסו סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בנשיאת כפים בתענית ציבור?	"נושאין כפים גם במנחה חוץ מיוה&quot;כ דנושאין כפים בנעילה ולא במנחה [וה&quot;ה בכל תענית שיש בו נעילה נושאין כפים בנעילה ולא במנחה (מג&quot;א ס&quot;ק י&quot;א)], ועי&#x27; מש&quot;כ לעיל (סי&#x27; קכ&quot;ט) דיש להתפלל סמוך לשקיעה, והחזו&quot;א מקיל אפי&#x27; במנחה גדולה"	סימן תקסו סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בכהן שאינו מתענה?	"לא ישא את כפיו אלא יצא קודם רצה (כה&quot;ח סי&#x27; קכ&quot;ט ס&quot;ק ה&#x27;), ועי&#x27; מש&quot;כ לעיל סי&#x27; קכ&quot;ט"	סימן תקסו סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בחו&quot;ל?	"נוהגין שאין נושאין כפים אלא ביו&quot;ט, אבל יש נפק&quot;מ לגבי אמירת או&quot;א ברכנו דאמרינן הכי במקום שיש נשיאת כפים מדינא (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ג), ואפי&#x27; במנחה ביוה&quot;כ אומרים או&quot;א דקיי&quot;ל כהן שעלה לדוכן אין מורידין אותו (שו&quot;ע לקמן סי&#x27; תרכ&quot;ב, ומ&quot;ב שם ס&quot;ק ט&quot;ו)"	סימן תקסו סעיף ח		
